Dämon Der Sonne |
|
|
Senti coso, il testo ebraico-aramaico originale è presente ma traslitterato. Come ho scritto nella nota 2:
“Il testo ebraico è stato traslitterato per facilitare la lettura e la riconoscibilità” (per chi non lo capisce).
Nei migliori studi accademici (come il mio) si usa per la quasi totalità sempre la traslitterazione.
Ma del resto sappiamo benissimo che non conosci l'ebraico, e quindi figuriamoci se traslitterato!
Figurati l'aramaico! Poverino, se traslitterato non riesci a tradurlo con Google Traduttore, vero?
Ecco i testi originali (non traslitterati) che tanto vuoi, fenomeno.
In aramaico (non ebraico e da qui si capisce tutto) del Talmud:
האב זכאי בבתו בקידושיה בכסף, בשטר, ובביאה.
(b.Kethuboth 46b10).
בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה [...] פחות מכן כנותן אצבע בעין.
(b.Niddah 44b)
אמר רב יוסף, תא שמע: בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה.
(b.Sanhedrin 55b)
ת"ר, מעשה באשה אחת שבאת לפני ר"ע, אמרה לו:
ר', נבעלתי בתוך שלש שנים, מה אני לכהונה? אמר לה: כשרה את לכהונה.
אמרה לו: רבי, אמשול לך משל, למה הדבר דומה
לתינוק שטמנו לו אצבעו בדבש, פעם ראשונה ושניה גוער בה, שלישית מצצה.
(b.Niddah 45a)
Il Testo ebraico del Midrash:
ואמר אבי הנערה אל הזקנים. מכאן שאין רשות לאשה לדבר במקום האיש.
את בתי נתתי לאיש הזה. (כתובות כב) מלמד שהרשות לאב לקדש את בתו הקטנה.
(Sifre Devarim, Pisqa 235,10)
E quello del Mishneh Torah:
האב מקדש את בתו שלא לדעתה כל זמן שהיא קטנה. וכן כשהיא נערה
רשותה בידו שנאמר את בתי נתתי לאיש הזה לאשה. וקידושיה לאביה. וכן הוא
זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובכתובתה אם נתגרשה או נתאלמנה מן
האירוסין הוא זכאי בכל עד שתבגר. לפיכך מקבל האב קידושי בתו מיום שתולד
עד שתבגר. ואפילו היתה חרשת או שוטה וקידשה האב הרי היא אשת איש
גמורה. ואם היתה בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה מדעת אביה.
פחות מכן אם קדשה אביה בביאה אינה.
(Mishneh Torah, Sefer Nashim, Ishut 3,11)
Rispondi e miraccomando, fra tre anni e un giorno.
Se vuoi fare altre figuracce io non chiedo di meglio...
SARAI SPUTTANATO PER SEMPRE
Edited by barionu - 26/10/2021, 19:49 |
| | |
